האוצר: ימי החופש בסוף השבוע הארוך - על חשבון העובדים

הצעת החוק להנהגת סוף שבוע ארוך 6 פעמים בשנה עתידה להיות מופעלת לאחר גמר הליכי החקיקה והשגת הסכמה עם התעשיינים - החל מקיץ 2017
ועדת העבודה, שמכינה את ההצעה לקראת הצבעה בקריאה ראשונה, לא קיבלה את עמדת האוצר

מאת: צבי זרחיה | פורסם בדה מרקר

משרד האוצר מתנגד להוסיף ימי חופש לעובדים במגזר הציבורי עם הנהגתו של סוף שבוע ארוך. הצעת החוק המבקשות לקבוע את יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי, באמצעות הסדרת סוף שבוע ארוך 6 פעמים בשנה, מהם שניים בחודשי קיץ. הצעת החוק עתידה להיות מופעלת לאחר גמר הליכי החקיקה והשגת הסכמה עם התעשיינים, וגורמים כלכליים רק החל מקיץ 2017. ועדת העבודה מכינה את הצעת החוק להצבעה בקריאה הראשונה.

בדיון שקיימה היום (ג') ועדת העבודה והרווחה בהצעת החוק להנהגת סוף שבוע ארוך אמרה סגנית הממונה על השכר במשרד האוצר, חמוטל בן דור כי "עובדי מדינה ועובדי המגזר ציבורי מקבלים מינימום 24 ימי חופשה בשנה, לכן דובר על כך שסופי השבוע הארוכים יהיו על חשבון מכסת ימי החופש שלהם. בנוסף, יש בהם כאלה שעובדים פחות מ-40 שעות שבועיות כבר היום". היא שאלה "האם גם בסופי שבוע ארוכים יקבלו המצילים 350% לשעה, כפי שמקבלים על עבודה בימי חופשה כיום?".

הוועדה לא קיבלה את הצעתה של נציגת האוצר. ח"כ אלי כהן (כולנו) מיוזמי הצעת החוק אמר כי לא היתה החלטה כזו לגבי עובדי המדינה וכי קיימת מחשבה לתת ימי חופש מדורגים. כהן טען כי "העובד הישראלי הפך להיות עבד ואת זה נתקן. אנחנו מדברים על הארכה של 6 סופי שבוע בשנה. גם אז יעמדו שעות העבודה השבועיות של עובד בישראל על 42, הרבה יותר מהעולם המערבי, שם נהוגים גם למעלה מ-20 ימי חופשה וכאן 12".

כמו כן הבהיר ח"כ כהן כי הכל ייעשה בהסכמה ובהידברות בין כל הצדדים: "לא נפגע במשק ונפעל באחריות. לא נשנה את מספר הימים שהתלמידים לומדים בהם ונתאים אותם לחופשות ההורים".

יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) הודיע כי יפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, על מנת שיעביר המלצותיו לוועדה תוך חודשיים, כדי לקדם את הצעות החוק. ח"כ אלאלוף הדגיש כי הצעות החוק אינן סוף פסוק וכי יחולו בהם שינויים, אולם לדבריו "יש לאפשר חופש נוסף לאזרחים, שכולם ייהנו ממנו. הלחץ בעבודה לא תמיד מאפשר לעובדים לנצל את ימי החופש המגיעים להם". עם זאת הדגיש כי "על המערכת להיערך לכך מבחינות רבות, לא מספיק רק לקבוע ימי חופש וזהו".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), מיוזמי הצעות החוק טען כי "הישראלים עובדים הרבה מדי, בכל קנה מידה בינלאומי. לדבר הזה יש תוצאות: עומס, לחץ ומתח בחברה. יש לזה גם משמעויות כלכליות, בדמות ירידה בפריון. בנוסף, גם לציבור שומרי המסורת מגיע יום חופשי שאינו כרוך במילוי מצוות דתיות. נהיה נחושים בקידום המהלך".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) התריע מפני אי מתן שירותים ציבוריים במשך שלושה ימים רצופים.

סגן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים), אורי בארי, התריע מפני נטל על המעסיקים "שגם ככה קורסים מעודף רגולציה", לדבריו. "במדינות אחרות עובדים פחות שעות, כדי לאפשר שילוב של מובטלים, וכאן אין כזאת בעיה", אמר.

עו"ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים, הזהירה כי ללא היערכות כלכלית יתרחשו פיטורי עובדים והפחתות שכר.

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, אמר כי: "היום הזה ירסק אותנו, את הפריון ואת התפוקה. אנחנו מדינה צעירה, אנחנו עדיין צריכים לעבוד קשה".

בתגובה אמר יוזם מחאת ההורים למען חופש מתואם עם הילדים ומנכ"ל הדקה ה-90, שחר תורג'מן: "הילכו עלינו אימים עם עליית שכר המינימום, ומהלכים עלינו אימים שגם המהלך הזה יהיה נטל כבד על המשק. אבל כל גוף יידע להתמודד עם ההשלכות של פגיעה בתעסוקה של 6 ימים. זה לא הרבה. יש לשבץ את מרבית סופי השבוע הארוכים בחודש אוגוסט, אז מצוקת ההורים גדולה".

ח"כ אלאלוף הוסיף כי "המעסיקים נבהלים מהרפורמות, אבל לא מציינים שמקבלים הטבות מדי פעם, כמו הורדות מס. לפני הכל, כדאי שתדאגו להעסיק בצורה מכובדת את העובדים שלכם".

לכתבה בדה מרקר>>

כתבות אחרונות