12:04:08
התאחדות המלאכה והתעשיה

התאחדות המלאכה והתעשייה תוכן עיקרי

ללמוד מטראמפ איך לצמצם רגולציה

27 פברואר 2017

חקיקה והסדרה מתאימה לעסקים קטנים בדומה לנהוג בעולם תסייע להם להעלות את הפריון ולהגדיל מחזורי פעילות ורווחיות

"נטל הרגולציה" אינה רק סיסמא עבור העסקים הקטנים, מדובר בנטל אמיתי וקשה שאחראי לאחוזים נכבדים מעשרות אלפי סגירות עסקים המתרחשות מדי שנה. בעלי ובעלות עסקים רבים לא עומדים בלחץ, בעלויות, בסחבת, ופשוט מוותרים.

בסקר שערכנו בקרב חברי התאחדות המלאכה והתעשיה – שהינם כולם בעלי עסקים קטנים המעסיקים עד 20 עובדים, מסתבר כי הקלת הנטל הרגולטורי הוא הנושא החשוב ביותר עבור העסקים : 85% מהנשאלים ציינו זאת במקום הראשון , לפני הכשרה מקצועית, אשראי ונגישות למכרזים ציבוריים. הדרישות בתחום כיבוי האש ורישוי העסק , זכו במקומות הראשונים כמכבידים ומקשים על התנהלות העסק.

לאחרונה פורסמה יוזמתו החדשה של שר הפנים לתיקון צו רישוי עסקים, כך שעסקים קטנים בעלי פוטנציאל סיכון נמוך יקבלו "אישור על סמך תצהיר" בפני עו"ד על כך שמילאו את דרישות הרגולטור בתחום כיבוי האש. מדובר ביוזמה מבורכת, אך עבור עסקים רבים היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. מלבד רישוי בתחום כיבוי האש, בו מפרט הדרישות מכיל למעלה ממאה פריטים, בעל עסק קטן נאלץ להתמודד עם עוד אלפי דרישות בתחומים שונים: איכות סביבה, משרד הבריאות, המשטרה, הרשות המקומית ועוד.

הנטל הרגולטורי, פוגע פעמיים בעסקים הקטנים: פעם אחת כעול כספי כבד מאוד, ופעם שנייה במשאבי זמן ומומחיות החסרים לעסק הקטן לעומת אחיו הגדול ממנו. לבעל עסק המעסיק 2,3,4, או עשרה עובדים, אין מי שיעשה עבורו את כל הסידורים והבירורים, מילוי הטפסים, העמידה בתור, המשא ומתן מול הרגולטור, החיפוש ברשת – פעמים רבות הכל מוטל על כתפי איש אחד שהוא גם היזם, גם המייצר, שם המשווק, גם איש הכספים וגם המוכר. ולכן זה קשה יותר, מכביד יותר ועולה לו יותר.

בנוסף, יש לזכור כי מעבר למיסוי הגבוה , מהגבוהים במדינות ה- OECD , שאינו דיפרנציאלי לעסקים קטנים (בדומה למדינות כמו ארה"ב או צרפת בהן מונהג מס חברות מופחת לעסקים קטנים), מדינת ישראל גם מתמחה באגרות והיטלים למיניהם, שונים ומשונים, שעבור עסק גדול אולי הם נסבלים, אך לא כך הוא כשזה מגיע לעסק קטן. אין מידתיות, אין דיפרנציאליות – כולם משלמים, קטן כגדול, סכום זהה: לדוגמא אגרה שנתית לרשם החברות שנעה בין 1130 ל-1502 ש' , אגרת שילוט שנעה בין 1,500-2,000 שקלים בשנה – שוב, לא משנה כמה גדול או קטן אתה. אחת הדוגמאות האבסורדיות ביותר הינה: "אגרת רישום תמרוקים" – עסק משפחתי קטן ליצור תמרוקים, משלם למעלה משמונים אלף שקלים מדי שנה רק על "אגרת רישוי תמרוקים". גם כאן, אין הבדל בין מפעל קטן לתאגיד ענק והתשלום הוא מדי שנה, על אותם מוצרים רשומים!

מסתבר אם כך, שלא בכדי ישראל מדורגת במדד נטל הרגולציה הממשלתית במקום ה-46 ודו"ח הבנק העולמי לשנת 2017 מדרג את ישראל במקום ה-52 במדד קלות עשיית העסקים ובמקום 96 בפשטות תשלומי המס.

הממשל בישראל מודע לקשיי הרגולציה והבירוקרטיה הבלתי אפשריים שהוא מערים על המגזר העסקי, ותוכניות לטיוב רגולציה- RIA- יש למכביר, מה גם שישראל מחוייבת להליך זה כחברה ב OECD. הבעיה טמונה ביישום, שכמו הרגולציה עצמה הינו ארוך, מסורבל, ומתנהל בעצלתיים.

משום כך היה מעורר קנאה לקרוא לאחרונה על הצו הנשיאותי עליו חתם נשיא ארה"ב הנכנס דונאלד טראמפ, מיד משנכנס לתפקידו: צו המקצץ דרמטית ברגולציה הפדרלית, כאשר על כל רגולציה חדשה שסוכנות פדרלית כלשהי תרצה להטיל, היא תיאלץ לבטל שתי תקנות רגולטוריות קיימות ולדאוג שעלות החלתה של הרגולציה החדשה תנוכה מביטול תקנות קיימות, כך שההוצאה של משלמי המסים על האסדרה החדשה , לא תגדל . זה מהיר, חד משמעי ומיידי – וזה בדיוק מה שצריכים העסקים הקטנים בישראל בתחום זה.

מספיק עם תוכניות וועדות שיישומן לוקח שנים על גבי שנים. מספיק עם בזבוז זמן על ישיבות ארוכות, אלפי דפי פרוטוקולים וויכוחים אין סופיים. העסקים הקטנים צריכים החלת רגולציה דיפרנציאלית לאלתר- מן צו נשיאותי שיקבע לאלתר כי כל עסק קטן עד עשרים עובדים פשוט פטור מכל אותן רגולציות יקרות ומסובכות שהוא אינו מסוגל להתמודד איתן.

תנו לנו לעבוד בשקט: להעלות את הפריון, להתרחב ולצמוח , להגדיל מחזורי פעילות ורווחיות בלי טבעת חנק מתהדקת של רגולציה על דבר דבר ועניין, ואנו מבטיחים לכם שננהג באחריות ובמידתיות.

רובם המכריע של בעלי העסקים הינם אנשים מוסריים, שומרי חוק ושוחרי איכות סביבה , והדבר האחרון שהם רוצים הוא לסכן מישהו או את עצמם. לכן, נקודת המוצא של הרגולטור צריכה להיות שאנו עומדים בסטנדרטים ומתנהלים כיאות, ויש לאפשר לנו לפעול.

תשקיעו בהסברה והדרכה, ולא ברישיונות, 'טופסולוגיה' ואכיפה. את העבריינים, תענישו בחומרה. אך לכל השאר- פשוט תנו לעבוד. המשק זקוק לנו כמייצרים, ולא כעסוקים בסחבת ובטפסים.

עודכן לאחרונה ב 27 פברואר 2017