"המהפכה התעשייתית הרביעית תעלה למדינה מיליארד שקל"

צוות באב"ד, המגבש בימים אלה תוכנית לתמיכה בתעשייה, צפוי לכלול בהמלצותיו עידוד חדשנות בתעשייה המסורתית, במטרה להגביר את הפריון במשק ■ ההמלצות יכללו גם התאמה של מערכת החינוך, הקטנת מספר המכללות הטכנולוגיות וצמצום הביורוקרטיה

מאת אורה קורן|פורסם ב"דה-מרקר"

במשרד האוצר עובדים בימים אלה על הניסוחים האחרונים של טיוטת התוכנית לחיזוק התעשייה, שכבר זכתה לשם "נטו תעשייה". הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, שהקים שר האוצר משה כחלון בינואר 2017, היתה אמורה להגיש את המלצותיה עד מאי, אך עד כה גיבשה רק את ההמלצות העקרוניות, הנכתבות כעת כהמלצות מפורטות.

הוועדה שמה לה למטרה להגדיל את הפריון של ענפי התעשייה. על פי מקורות, מדובר בשיפור של כ-30%. לעומת הפריון הממוצע במדינות המפותחות, הפיגור בפריון לכלל ענפי התעשייה בישראל הוא 40% בממוצע.

ככל הנראה, הוועדה לא תקבע יעד של הגדלת חלקה של התעשייה בתוצר, כפי שביקשה התאחדות התעשיינים. עם זאת, היא תכלול תוספות תקציב נדיבות יחסית להטמעת טכנולוגיה ולחינוך מקצועי וטכני. ההשקעה הנדרשת לא תתקרב לדרישות התעשיינים - שמסתכמות ב-5 מיליארד שקל בשנה.

ועדת באב"ד הוקמה על רקע חששות מהאטה בצמיחה הכלכלית במשק ומשחיקת כושר התחרות של ישראל מול העולם. חברים בה בכירים ממשרדי ראש הממשלה, האוצר והכלכלה, לצד נציגי התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה ואיגוד ההיי־טק.

הוועדה התבקשה להמליץ לשרי האוצר והכלכלה והתעשייה על תוכנית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה לשנים הבאות, ולבחון את כלי הסיוע לתעשייה ואת הצורך בהתאמתם לתנאים המשתנים. כמו כן, היא התבקשה להמליץ על צעדים לשיפור הפריון הנמוך בתעשייה, במיוחד בחברות קטנות ובינוניות, לגבש אסטרטגיה תומכת לענפים בעלי פוטנציאל תחרותי בעולם והמלצות אופרטיביות להסרת חסמים בהקמה והרחבה של מפעלים ובהליכי יבוא ויצוא.
ברקע להצעה צוינו בעיות ביצוא הישראלי, שאינו מדביק את צמיחת הסחר העולמי, ריכוזיות היצוא וההשקעות בידי חברות ענק בודדות.

מקור המעורה בדיוני הוועדה אישר בסוף השבוע כי הוועדה מתמקדת, בהתאם למנדט שקיבלה, בשיפור הפריון, חיזוק ההון האנושי בתעשייה והפחתת רגולציה מיותרת.

בניגוד להערכות התעשיינים, בשלב זה הוועדה אינה מתכוונת לכלול פרק שלם שיעסוק בביטול האפליה ההיסטורית של עסקים זעירים, החברים בהתאחדות המלאכה והתעשייה, מול עסקים גדולים יותר, החברים בהתאחדות התעשיינים. לכל היותר, יקבלו עסקים אלה כמה המלצות להקלות נקודתיות, למשל ביצוא. גם ביטול האפליה של מפעלים קטנים במכרזים ממשלתיים אינו בראש מעייניהם של חברי הוועדה בשלב זה.
עם זאת, גם במשרד האוצר נערכים ללחצים שיופעלו על מחברי ההמלצות ברגע האחרון, וייתכן כי בשבועות הקרובים יוכנסו בכל זאת המלצות שיתקנו את העיוותים שהוזכרו ואחרים.

דוגמה לחסם שרירותי שיוסר בוועדה ניתן בסוף השבוע. שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הודיע כי יבוטל הרף הקבוע בקרן להלוואות לטווח ארוך, שלפיו רק מפעל שמחזורו גבוה מ-25 מיליון שקל יוכל לקבל הלוואה. כהן אמר את הדברים במפגש עם נשיאות הארגונים העסקיים בתל אביב.

מדובר בבשורה לעסקים הזעירים והקטנים שלא עמדו ברף ולא יכלו לקבל הלוואה לשדרוג הייצור. ההלוואה ניתנת עד טווח של 12 שנה. לפי המתווה המתגבש כל מפעל יוכל לקבל הלוואה (החל בחצי מיליון שקל) לשדרוג פעילות שתניב שיפור בייצור ובפריון. ההלוואה תוגבל, כמו במצב הנוכחי, ל-15% ממחזור העסק. החזר ההלוואה יתפרש על פני כמה שנים, לפי חישוב הפחת על הנכס.

המשק זקוק גם לתופרים ולנגרים


המלצות ועדת באב"ד בתחום ההון האנושי יתמקדו במשרד החינוך ובמשרד העבודה והרווחה, וצפויות לעלות כמה מאות מיליוני שקלים בשנה, להערכת מקורבים לוועדה. השאיפה תהיה להתאים את החינוך הטכנולוגי לצורכי המשק. השאלה המתבקשת בהקשר הזה היא מי יקבע מהם צורכי המשק - התעשיינים, או גם נציגי ענפי המסחר. בדיונים ציינו משתתפים כי "גם ספָּרוּת נכללת כיום בחינוך טכנולוגי, ולא בטוח שזה מה שהמשק צריך".

עם זאת, נראה כי בניגוד לעמדתם של נציגי תעשיינים, שמעוניינים למקד את החינוך המקצועי במקצועות תומכי תעשייה - המשק זקוק גם לספרים, טבחים, תופרים ונגרים - ואין להוציא אותם מרשימת המקצועות הטכנולוגיים. מה גם שיש לתת ביטוי לתלמידים בעלי נטיות יצירתיות אמנותיות, ולא רק טכנולוגיות.

תוכנית החינוך תשים דגש על שילוב מוגבר של ערבים וחרדים במקצועות הטכנולוגיים. המלצה נוספת היא לצמצם את מספר המכללות הטכנולוגיות, המגיע כיום לכמה עשרות. גם תוכנית הלימודים בהן תותאם לצורכי המשק.

בהקשר זה תפנה ועדת התעשייה להמלצות צוות המכללות הטכנולוגיות, הכוללות גם רפורמה שתשדרג מהותית את שיעור בעלי התעודות המקצועיות, שיפור רמת החומר הנלמד, התאמת קורסים לצורכי המשק ומיתוג המכללות.

הטיפול בהון האנושי יצטרך להתייחס גם לעובדים שייפלטו מענפי התעשייה עם הטמעת המהפכה התעשייתית הרביעית (פירוט בהמשך). הטמעת המהפכה באופן חלקי כנראה, תהיה חלק מההמלצות לשיפור הפריון. אלה יכללו את חיבור תעשיית ההיי־טק לתעשייה המסורתית והעברת טכנולוגיות קיימות לשימושה במטרה להעלות את הפריון.

בתחום הרגולציה ימליץ צוות באב"ד לצמצם רגולציה ברישוי עסקים - מהלך שאותו בוחנים כבר במשרדי ראש הממשלה והפנים; ובמתן היתרי בנייה ואישורי כבאות, כפי שבוחן משרד הכלכלה.

על פי מקורב לוועדה, תוקם נקודה ממשלתית אחת לרישוי עסקים שתרכז את כל צרכיו של עסק חדש, בדומה למוסך שמטפל בכל התקלות במכונית. תהליך הרישוי יתקצר משנה לשלושה־ארבעה חודשים לכל היותר. כמו כן, נבחן אימות מנגנון הקיים בארה"ב, שלפיו על כל רגולציה חדשה שמכניסים למשק ייצאו רגולציות אחרות באותה עלות לעסקים.

עוד יומלץ להקים ועדה לתיאום דרישות רגולטוריות, שבה ייושבו סתירות בין הרגולטורים השונים. בנוסף, יוצע לרכז בכתובת אחת את הרגולציה בתחום מסוים, למשל הרגולציה הסביבתית.

בדרך להכרה בשחיקת שער החליפין

שיפור הפריון בתעשייה יכלול תמיכות בהכנסת חדשנות לתעשייה מסורתית - בעיקר במימון מכונות שיחליפו עבודת ידיים, אך גם בהכשרה מקצועית מתאימה.

מהלך זה ישתלב עם הצורך להכניס לכל ענפי התעשייה את המהפכה התעשייתית הרביעית. ההערכות בקרב חברים בוועדת באב"ד היא כי מהלך זה ידרוש השקעה ממשלתית של כמיליארד שקל בכמה שנים. כשני שלישים מההשקעה יופנו למכונות, וכשליש ממנה - להכשרת עובדים. סכום זה יאפשר לשפר את הפריון של התעשייה בכ-30%. המפעלים עצמן יצטרכו להשקיע סכום גדול יותר, מכיוון שהתמיכה הממשלתית תכסה רק חלק מהעלויות.

המהפכה התעשייתית הרביעית, שמגיעה לאחר מהפכות הקיטור, החשמל והרובוטיקה, מחברת את העולם הפיזי לדיגיטלי, ובאמצעותו את רצפת הייצור עם הספק והלקוח הסופי. היא כוללת איסוף נתונים (דאטה) מהעולם הפיזי, חלקם באמצעות חיישנים, על שרשרת הפיתוח, הייצור והמכירות, ומעבדת אותם לנתונים דיגיטליים. נתונים אלה מוצלבים עם מידע רלוונטי אחר ממאגרי הביג דאטה בעולם, ובאמצעות תוכנות מתקדמות ניתן לקבל המלצות התייעלות בכל שלב.

מה שהופך את המהפכה לנגישה הוא ירידת מחירים משמעותית שהתרחשה בשנים האחרונות של אחסון ועיבוד נתונים ושל סנסורים ופלטפורמות ענן. את המהפכה מניעות גם התפתחויות טכנולוגיות מהירות ומתמשכות, כמו הבינה המלאכותית, אלגוריתמים מתוחכמים, ממשקי אדם־מכונה כמסכי מגע, רובוטים מדור חדש והדפסה בתלת־ממד.
הוועדה תמליץ להגדיל את תקציב רשות החדשנות לשיפור הפריון בתעשייה ולהטמעת המהפכה הטכנולוגית הרביעית. זאת, בנוסף להחלטה שכבר התקבלה בממשלה - הקמת מכון ייצור מתקדם לתעשייה מסורתית בגליל, שיפעל לפיתוח והטמעה של טכנולוגיות, מוצרים ותהליכי ייצור מתקדמים בתעשייה מסורתית בתקציב של 60 מיליון שקל לשנתיים. בנוסף, ינסה הצוות להמליץ על מודל חדש להידוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, לפי מודל הפעילות של מכוני המחקר היישומי פראונהופר בגרמניה. הוועדה תמליץ על תוספת מסגרת השקעות למחקר ופיתוח ולחדשנות בתעשייה המסורתית ועידוד החיבור בינה לבין ההיי־טק. יאושר מסלול של פחת מואץ לעידוד השקעות במכונות ובטכנולוגיה.

נציגי הממשלה בצוות לא אהבו את ההצעות לשינוי החוק לעידוד השקעות הון שעלו מצד התאחדות המלאכה והתאחדות התעשיינים. עם זאת, אם הוועדה תחליט לשנות אותו, היא לא תשנה את ההטבות הניתנות במרכז הארץ, אלא רק תשפר את ההטבות בפריפריה, כדי למשוך השקעות לשם - למשל באמצעות הורדת המס על מפעלים בפריפריה מ-7.5% ל-6%. מפעל זכאי להטבת המס אם הוא מייצא לפחות 25% מתוצרתו (בשקלים). שיעור המס במרכז יישאר 16%.

שינוי נוסף שנבחן בחוק לעידוד השקעות הון הוא הכרה בשחיקת שער החליפין שמובילה לירידה בהיקף היצוא בשקלים, אף שבכמות היצוא לא חלה ירידה. התעשיינים הלינו על ההתחזקות החדה של השקל בשנים האחרונות, ששחקה את הכנסותיהם. בשבועות האחרונים ניכרת בשקל היחלשות דווקא - של כ-4% לעומת הדולר, בפחות מחודשיים.

כתבות אחרונות