מאמר : חינוך והכשרה מקצועית בפינלנד

 

המערכת ביסודה אוטונומית , כאשר בתי הספר השונים  פועלים כאשר בתי הספר השונים פועלים מכוח רישוי. הממשלה מגדירה את מדיניות הלימוד בבתי הספר, והלימודים מגיל הגן ועד האוניברסיטה הם חינם.

 

 

מסגרות החינוך היסודי והתיכוני

 

מסגרות החינוך המקצועי והתיכוני בפינלנד מתנהלות כלהלן :

(א) חינוך מקיף / בסיסי – ניתן לכלל התלמידים בגילאים 7-15, ונמצא באחריות משרד החינוך והתרבות. האחריות היא במונחי: רגולציה, מימון והכשרה .

(ב) חינוך תיכוני בן 3 שנים בשכבת הגיל 16-18 . החינוך הוא דואלי בשני מסלולים :

  • מסלולי תיכוני עיוני גבוה – שתכליתו ליעד את התלמידים ללימודים גבוהים באוניברסיטאות או במקביל ללימודים גבוהים במכונים הטכנולוגיים הגבוהים.
  • מסלול מקצועי המשלב לימודי הסמכה למקצוע תיאורטיים בצד התנסות בעבודה מעשית . בוגרי מסלול זה יכולים לפנות בסיום לימודיהם ללימודים גבוהים באוניברסיטאות או במכונים הטכנולוגיים הגבוהים , או לחילופין  לפנות לשוק העבודה ולהמשיך ולרכוש הכשרה מקצועית וניסיון מקצועי ולהתקדם ולקבל תעודת סיווג מקצועי בתחומם , כאשר הרף העליון היא תעודת אומן. קיימות 53 תעודות הסמכה מקצועיות במסלול זה , המתבססות על 119 תכניות לימוד שונות.

 

המעבר בין המסלולים במערכת החינוך התיכונית הוא גמיש . תכנית הלימוד מבוססת על 120 נקודות בנתיב המקצועי : 90 נקודות הן לימודי חובה והכשרה מעשית בתחום המקצוע, 20 נקודות הם לימודי ליבה חובה הכוללים בין השאר: מתמטיקה , כימיה / פיזיקה, יזמות, אתיקה, פילוסופיה , תקשורת טכנולוגית , הכרת שוק העבודה (זכויות, חובות ) . 10 נקודות הנותרים הם מקצועות בחירה .

בנתיב העיוני : 90  נקודות הן הגברת הידע  בתחומי המדעים, מתמטיקה , שפות ומדעי החברה .

 20 נקודות הן בדגש על יזמות, פילוסופיה, אתיקה, יזמות, תקשורת טכנולוגית . שאר  10 נקודות

 הנותרים הם  מקצועות בחירה .

נכון להיום היחס בין מספר התלמידים במסלול התיכוני בנתיב העיוני והנתיב המקצועי הוא זהה (50% ) .

יחד עם זאת , המגמה על פני זמן מלמדת על ירידת מספר התלמידים בחינוך המקצועי , שעמד לפני  כשני עשורים על שיעור של 70% .  החינוך התיכוני הפיני מפוקח על ידי משרד החינוך והתרבות במונחי, רגולציה, מימון, הכוונה ,וגם בהיבט של ההכשרה המקצועית והעבודה המעשית של התלמיד הנלווים לה .  

רגולציה

 

בפינלנד קיימת מועצת חינוך לאומית (FNBE) , הכפופה למשרד החינוך והתרבות הפיני. היא עוסקת בפיתוח כל מערכות החינוך במדינה, החל מהחינוך הקדם- בסיסי , ועד מערכת החינוך האקדמית, לרבות מערכות החינוך למבוגרים , וגם בהיבט  ההכשרה המקצועית והעבודה המעשית הנלווית לה . ה- FNBE. אחראי על עריכת תכניות הלימוד בכל הרמות וקביעת דרישות ההסמכה והתעודות לרבות במערך ההכשרה המקצועית.

 

משרד החינוך והתרבות בפינלנד אחראי לאישור מתן הרשאה לפתיחת מסגרות חינוך מקצועי בכל הרמות, דהיינו: מתן רישיון פתיחת מוסד/ מסגרת לחינוך מקצועי . המוסד רשאי  להגדיר את תחום ההסמכה המקצועית שברצונו להתמקד. כללי מתן הרישיון  מחייב עמידה בין השאר בקריטריונים הבאים: תחומי ההוראה, מספר התלמידים, שפת הוראה, הצגת תכנית לימודים רב – שנתית המלווה בהכשרה מעשית , הצגת חוזי חניכות להכשרה מעשית נוספת וכדו'.

 

 

תכניות   הלימוד

 

משרד החינוך והתרבות הפיני קובע את מבנה החינוך המקצועי , המטרות וההסמכות הנדרשות, ותחומי הליבה. המועצה הלאומית לחינוך( FNBE) .מחליטה על הדרישות להסמכות ברמה הלאומית, קובעת את הדגשים והתכנים לכל הסמכה, מכינה תוכניות לימודי ליבה בשיתוף ארגוני המעסיקים, איגודים מקצועיים, מורים , סטודנטים ומומחים אחרים. תכניות הלימודים  הן בהתאמה למסגרת ההסמכה הלאומית ולמסגרת ההסמכה האירופאית .

 

ספקי החינוך המקצועי  עורכים את תכניות הלימוד שלהם בהתבסס על ליבת תכנית החינוך המקצועית הלאומית  . זאת בשיתוף נציגי המעסיקים, איגודי העובדים , הרשויות המקומיות וגורמים המשיקים לשוק העבודה . תכנית הלימודים המקומית מאושרת על ידי הדירקטוריונים של ספקי השירות.  לכל תלמיד מותאמת תכנית חינוך והכשרה מקצועית אישית, שבסיומה הוא רוכש מיומנויות מקצועיות בסיסיות , ובאזורים מסוימים מיומנויות מקצועיות ספציפיות יותר.   .לספקי החינוך המקצועי והמורים חופש מוחלט בקביעת שיטות ההוראה  ומערכי הלימוד.

 

ספק החינוך וההכשרה המקצועית אחראי להסדרת מקום עבודה שבו יבצע התלמיד חונכות מעשית, ולחתימת על חוזה התקשרות כתוב   מול המעסיק.  בין התלמידים והמעסיק אין מערכת יחסי עובד- מעביד . המעסיקים אינם נדרשים לשלם פיצויים בגמר תקופת הלימוד . לימוד רצפת הייצור מבוסס על תכנית לימודים מסודרת.  עקרונית אפשרי שההדרכה במקום העבודה תהא  בחו"ל

 

מורים  ומדריכים במקומות העבודה אחראים לתכנון ויישום ההדרכה במקום העבודה, להעריך את הלימוד והשגת המטרות שנקבעו  בסיום התהליך( בהתבסס על הקריטריונים שנקבעו ברמה הלאומית)  , תוך התבססות גם על מדדי  הערכה עצמית של התלמיד

 

ספקי החינוך וההכשרה המקצועית

 

ספקי החינוך וההכשרה המקצועית הם: רשויות מקומיות, רשויות אזוריות , התאחדויות וקרנות  וחברות מהמגזר העסקי (בכפוף לאישור משרד החינוך והתרבות ) . רשת זו מבטיחה קיומה של מערכת חינוך מקצועית הפונה לתחומים רבים על בסיס אזורי/ תת- אזורי , המופעלות על ידי רשויות עירוניות משותפות.  מספר ספקי החינוך המקצועי ירד דרמטית מ-220 מפעילים ל-120 מפעילים על רקע תופעת המיזוג , שיצרה גופים גדולים יותר, המסוגלים לספק חינוך והכשרה מקצועית  באיכות גבוהה ועל בסיס תחרותי.

מרבית ספקי החינוך וההכשרה המקצועית בפינלנד פועלים במסגרת החינוך התיכוני הגבוה (שלב 2) או בהכשרות מקצועיות נוספות (מבוגרים , הכשרות אחרות למסיימי תיכון מקצועי )

 

 

התאמת  החינוך וההכשרה המקצועית  לצרכי  שוק העבודה  

 

ועדות לחינוך והכשרה מקצועית הן גוף נציגים משולש (ממשלה, מעסיקים, עובדים)  לכל תחום מקצועי ונקבעות על ידי שר החינוך והתרבות . הן אחראיות לחיזוי המיומנויות המקצועיות הנדרשות בשוק העבודה והתאמתן לחינוך ולהכשרה המקצועית . כמוכן הן  עוסקות בקידום  הפעילות ההדדית בין מערכת החינוך ומערכות העוסקות במעגל  העבודה .

 

 

 

.

 

מימון החינוך וההכשרה המקצועית

 

42% מהתקציב למימון   החינוך וההכשרה המקצועית מקורו בתקציב  הלאומי , ו-58%  בתקציב הרשויות המקומיות . המימון מבוסס על מחירי יחידות תשומה ומועבר ישירות לספקים המורשים. קריטריוני המימון הם אחדים בלא כל קשר למבנה הבעלות של הספק המורשה . המימון השנתי מבוסס על מספר התלמידים  במסגרות שמפעילות הספקים השונים המחיר ליחידה משתנה בהתאם לעלויות ההדרכה בתוך התחומים השונים, ונקבע  ספקי החינוך המקצועי הם עצמאיים בהחלטות הפיננסיות שלהם . מימון על סמך ביצועים (תוצאות, איכות המורים , פיתוח עצמי וכדו') מהווה 3% מסך המימון הכולל של החינוך וההכשרה המקצועית בפינלנד.

 

מדדי הערכה ובקרה

 

(א) מדד ביצועים - הביצועים של ספקי החינוך וההכשרה המקצועית נמדדים במבחן התוצאה   לפי הישגי   התלמידים שלהם. זאת בשני מדדים: (א) מספר מקבלי ההסמכה המקצועית (ב) הוספת תחומי מקצועות נרכשים  חדשים או הוספת מקומות  הדרכה בעבודה חדשים (מעסיקים נוספים ) . אומדני ההערכה מתבססים על בסיס נתונים המתקבלים מהתלמידים עצמם. התוצאות המתקבלות נחלקות ל-5 קטגוריות  הכוללות משתני דרוג שונים ביחס למצב השלמת תקופת ההסמכה של התלמיד ( בתקופת המדידה ) , ומידת השתלבות  התלמיד בשוק העבודה (באם סיים את תקופת ההסמכה ) .  ככל ששיעור משלימי תקופת ההסמכה והמשתלבים בשוק העבודה של ספק החינוך וההכשרה המקצועית גבוהים יותר, אזי ביצועיו נחשבים טובים יותר.

 

(ב) מדד תחרותיות המורה- מעריך את צוות ההוראה של ספק החינוך וההכשרה המקצועית . זאת

     בהתאם לשיעור היחסי של המורים המחזיקים בהסמכה פורמלית להוראה בחינוך / הכשרה מקצועית.

     בשנת 2008 נמצא ש-72% מהמורים של ספקי החינוך וההכשרה המקצועית מחזיקים בתעודת הסמכה

     פורמלית להוראה (החוג לחינוך הוא המבוקש ביותר באוניברסיטאות בקרב הסטודנטים הפינים) .

 

  • מדד פיתוח צוות ההוראה – מודד את המשאבים הכספיים שמשקיע ספק החינוך וההכשרה המקצועית

בפיתוח אישי של המורים והשגת רמת  תחרותיות מקצועית  גבוה של צוות ההוראה זאת על ידי מדידת % ההשקעה בפיתוח צוות ההוראה מסך הוצאות כוח האדם .

 

 

 

                                           

 

כתבות אחרונות